שרות לחקלאי - צדוק בע"מ נ' חורי ואח'

פסק דין

1.התובעת בעלת משאית, עותרת לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו למשאית בתאונה מיום 8.9.11.

2.בסעיף 6 לכתב התביעה טענה התובעת כי ביום התאונה נסעו המשאית והנתבע 1 ברכב פרטי מכיוון מערב לכיוון מזרח בסוף רח' העצמאות בחיפה.

לפי הטענה, המשאית נסעה בנתיב השני מימין מבין 4 נתיבים בכביש, כאשר שלושת הנתיבים השמאליים מיועדים לפניה שמאלה בלבד, והימני מיועד לפניה ימינה.

הרכב הפרטי שנסע בנתיב הימני סטה לפתע מנתיב נסיעתו וחתך שמאלה לנתיב הנסיעה של המשאית באופן שפגע בה בחלק הימני קדמי.

3.הנתבעים טענו בהגנתם כי ביום התאונה נסע הנתבע 1 בשד' פל-ים מכיוון מערב למזרח בנתיב הימני של דרך בעלת שני נתיבי תנועה. משאית התובעת שהגיעה מכיוון רח' העצמאות, ביקשה להשתלב לרח' פל-ים, כיוון נסיעת הנתבע 1, ברם עשתה כך תוך שלא נתנה זכות קדימה לתובע, חרף חובתה בהתאם לתמרור "זכות קדימה" שהיה מכיוון הגעתה של המשאית, סטתה לתוך נתיבו של הנתבע, ופגעה ברכבו בצד השמאלי במרכז הרכב.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את עדויותיהם של הנהגים, דין התביעה להדחות.

5.הנהג מטעם התובעת העיד בישיבת ההוכחות על נסיבות תאונה שונות מאלו שנכתבו בכתב התביעה. בעוד בכתב התביעה נמסרה גרסה לפיה שני כלי הרכב לכאורה הגיעו מאותו כיוון בכביש עם 4 נתיבים, בעוד הנתבע מנסה להדחף למסלול השמאלי, מסתבר מעדותו בבית המשפט כי התאונה ארעה שעה שהנתבע הגיע משד' פל-ים בנסיעה ישירה ולמעשה הוא זה שפנה שמאלה אחרי שהגיע מרח' העצמאות ופנה ימינה ואח"כ ביקש לפנות שמאלה כדי להשתלב בשד' פל-ים.

מטעם זה כשלעצמו והואיל ואין התאמה בין הגרסה העובדתית בכתב התביעה לבין עדות הנהג מטעם התובעת בבית המשפט, דין התביעה להדחות, שכן העדות בבית המשפט מהווה שינוי חזית.

6.אוסיף אף כי ביקשתי לראות טופס הודעה על התאונה מאת התובעת, ממנו ניתן יהיה להתרשם אודות הנסיבות ואף שאלתי את קצין הבטיחות בישיבת ההוכחות היכן אותה הודעה, כדי שניתן יהיה ללמוד ממנה, ברם מסתבר כי בניגוד למקובל לגבות את הודעת הנהג המעורב ולהכין דוח על התאונה, עניין זה לא בוצע או לפחות לא הוגש לבית המשפט. המנעות זו מהבאת ראיה שיכלה לשפוך אור על הנסיבות, פועלת מבחינה ראייתית לרעת התובעת.

7.הצדדים חלוקים בשאלה מי צריך היה ליתן זכות קדימה לשני – האם המשאית שהשתלבה, בטענה כי הכביש בו נסע נהג המשאית היה למעשה הדרך הראשית וכי מי שהגיע מפל-ים היה צריך להשתלב באותה דרך ראשית, או שלהיפך – מי שהגיע מרח' העצמאות וביקש להכנס לשד' פל-ים, הוא שצריך היה לתת זכות קדימה. כל אחד מהם טען שהשני צריך היה לתת זכות קדימה.

הנתבע הציג תמונה שצילם, לפיה תמרור "זכות קדימה" הוצב מכיוון הגעת המשאית, ברם הוברר כי תמונה זו צולמה לפני ימים אחדים, בעוד שהתאונה ארעה לפני כשנתיים ומאז חלו שינויים בהסדרי התנועה, כך שלא ברור מה היה המצב העובדתי והתמרור בזמן הרלבנטי.

8.בשים לב לאמור, והואיל והתובעת לא הצליחה להוכיח כי זכות הקדימה הייתה נתונה לה ולא לנתבע, והואיל והנטל עליה, והואיל ושני הנהגים העידו באופן שלא מצאתי שעדות מי מהם מהימנה יותר מעדות הצד השני, כפות המאזניים מעויינות באופן שהתובעת לא הרימה את הנטל.

אציין כי מיקומי הנזקים ואופיים עשויים להתיישב עם שתי הגרסאות, באופן שאין בהן לתמוך בגרסה אחת יותר מגרסה אחרת.

הואיל ואלו פני הדברים והנטל לא הורם בשאלת האחריות, אין גם צורך לדון בשאלת הנזק.

9.אשר על כן, אני דוחה את התביעה. התובעת תשא בשכ"ט הנתבעים בסך כולל של 2,500 ₪.

ניתן היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: